המחשבה שאישה יכולה לשאת ברחמה ילד עבור אחרים עשויה להישמע חדשנית, אך למעשה מדובר ברעיון בעל שורשים עמוקים בהיסטוריה האנושית. בבלוג זה נצא למסע בזמן, מהעבר הרחוק ועד לימינו, תוך התמקדות בנקודות הציון המרכזיות – ובמיוחד במאבק המשפטי להכרה בזכות להורות באמצעות פונדקאות בישראל.
מהתנ”ך לפונדקאות המודרנית: התחלה קדומה
אחת ההתייחסויות הראשונות לפונדקאות מופיעה כבר בספר בראשית: שרה, שלא מצליחה ללדת, מציעה לאברהם לקחת את הגר שפחתה כ"אם נושאת" – בתקווה ש"אולי אבנה ממנה" (בראשית ט"ז). סיפור זה נחשב לדוגמה מוקדמת לרעיון הפונדקאות, גם אם בפורמט שונה לחלוטין מהנהוג כיום.
1978 – לואיז בראון: תינוקת המבחנה הראשונה
שנת 1978 סימנה את פריצת הדרך הראשונה בפונדקאות המודרנית – עם לידתה של לואיז בראון באנגליה, התינוקת הראשונה בעולם שנולדה מהפריה חוץ־גופית (IVF). לראשונה, הוכח מדעית שניתן להפרות ביצית מחוץ לגוף – ולשתול אותה ברחם בהצלחה.
1982 – התינוקת הראשונה בישראל
ב-1982 נולדה רומי נוימרק, תינוקת המבחנה הראשונה בישראל. זה היה הרגע שבו טיפולי פוריות הפכו לחלק בלתי נפרד מהשיח הרפואי והחברתי במדינה.
אמצע שנות ה-80 – פרשת Baby M
פרשת Baby M בארה"ב עוררה סערה ציבורית ומשפטית – כאשר פונדקאית מסורתית (בה הפונדקאית תורמת גם את הביצית) סירבה למסור את הילדה להורים המיועדים. הפרשה הדגישה את ההבדל בין פונדקאות מסורתית לבין פונדקאות הריונית (gestational), בה הפונדקאית רק נושאת את העובר ואין לה קשר גנטי אליו – מודל שהפך לרווח יותר עם השנים.
1996 – חוק הפונדקאות בישראל
ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהסדירו בחוק את תחום הפונדקאות, עם חקיקת "חוק הסכמים לנשיאת עוברים". עם זאת, החוק הוגבל לזוגות הטרוסקסואלים (״איש ואישה״) – והותיר קבוצות רבות מחוץ למעגל ההורות.
2008 – הקמת "תמוז פונדקאות"
דורון ממט מגד, אב טרי לתינוקת שנולדה בפונדקאות בארה"ב, הקים את "תמוז פונדקאות" – סוכנות הפונדקאות הראשונה בישראל. תמוז פתחה את השער לאלפי זוגות ויחידים, כולל קהלים שלא נכללו תחת ההגדרה החוקית בישראל, והובילה את התחום ברמה בינלאומית תוך מתן פתרונות קריאטיביים ונגישים.
2013–2009– תור הזהב של הודו
בתקופה זו, הודו הייתה יעד עיקרי לפונדקאות, הודות לרגולציה מקלה ועלויות נוחות. מאות משפחות מישראל ומרחבי העולם פנו למסלולים בהודו – עד לסגירת האפשרות לזרים בשנת 2013. לאחר מכן, עברו מסלולים לתאילנד ולנפאל, עד שגם הן נסגרו.
2021–2011– בג"צי הפונדקאות והמהפכה המשפטית
תמוז קבעה, כחלק מחזונה, לעמוד בחזית המאבק לשוויון בגישה לפונדקאות אשר באה לידי ביטוי בשני בג"צים מרכזיים אותם הובילה:
בג"ץ 566/11 – הוגש בשנת 2011, בעקבותיו הוסדרה ההורות המשפטית בהליכי פונדקאות לאזרחים ישראלים. המדינה מכירה בהורות של ההורה הלא גנטי (גבר או אשה) על בסיס הזיקה של התינוק לבן הזוג הגנטי. בעקבות בג״צ ממט מגד ההורה הלא גנטי, לא היה צריך יותר לאמץ את ילדו של בן הזוג. במקום זאת, הילד הוכר כילדם החוקי של שני ההורים באופן אוטומטי ושוויוני מיד לאחר שהוכחה הזיקה הגנטית לאחד מהם.
בג"ץ 781/15 – בשנת 2017 עתרו מספר הורים, קבוצת תמוז וארגוני זכויות אדם (כגון המרכז הרפורמי לדת ומדינה) לבג"ץ, בדרישה לתקן את חוק הפונדקאות כך שיכלול גם גברים יחידים, נשים יחידות וזוגות חד-מיניים ולא יוגבל עוד לזוגות הטרוסקסואלים בלבד. בפסק דין היסטורי שניתן פה אחד ביולי 2021, נפסק כי האפליה בחוק אינה חוקתית. המדינה נדרשה לתקן את החוק כך שיאפשר גישה שוויונית לפונדקאות לכל אזרח – ללא קשר למינו, זהותו המינית או מצבו המשפחתי. בינואר 2022 נכנס התיקון לתוקף – ומאז פתוח הליך הפונדקאות בישראל גם ליחידים ולזוגות גאים. זהו מהלך חסר תקדים שהוביל לשינוי חברתי עמוק ופתח את הדרך לאלפי משפחות חדשות.
לסיכום
מהתנ”ך ועד לבית המשפט הגבוה לצדק, ממעבדות לונדון ועד מרפאות מומבאי – הפונדקאות עברה דרך ארוכה של שינוי, תודעתי, מדעי, משפטי וחברתי. היום, יותר מאי פעם, היא ניצבת כנתיב לגיטימי, נגיש ושוויוני עבור מגוון רחב של הורים לעתיד. את הדרך הזו סללו לא רק טכנולוגיות רפואיות פורצות דרך, אלא גם אנשים אמיצים שבחרו להאמין במשמעות העמוקה של משפחה – באהבה, במחויבות, ובזכות של כל אדם להפוך להורה.
רוצים לדעת עוד?
צוות תמוז מלווה אתכם בכל שלב – במסירות, מקצועיות ולב פתוח.







