השאיפה להיבטים חיוביים כמו אושר, חוסן, תקווה, אופטימיות ותחושת משמעות תורמת לבריאות פיזית, הצלחה, מימוש עצמי ומדגישה את היכולת להתמודד עם אתגרים וקשיים באופן יעיל על הצד הטוב ביותר. כלים מתוך הפסיכולוגיה החיובית מסייעים במהלך הליך הפונדקאות המאתגר, ועשויים לסייע להורים המיועדים להתמודד עם המסע בצורה מיטבית ומעצימה, תוך צמצום רמות החרדה וחוסר השליטה.
מיטל גלבוע היא יועצת ארגונית, מנחת סדנאות ומרצה בתחום הפסיכולוגיה החיובית בארץ ובעולם קרוב לשני עשורים. במאמר שלפניכם, מיטל מסבירה על פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי וכיצד שני המרכיבים האלה נחוצים בהליך הפונדקאות.
פסיכולוגיה חיובית היא זרם בעולם הפסיכולוגיה שעונה על השאלה: כיצד ניתן להתמודד עם החיים, חיי היומיום בצורה טובה יותר, חזקה יותר ומאושרת יותר.
הפסיכולוגיה החיובית מציעה כלים פרקטיים כיצד לחזק את החוסן שלנו על מנת להצליח להתמודד עם האתגרים שהחיים מציבים בפנינו, בצורה שבה נצליח להזדקף כל פעם מחדש, כלומר חוסן הוא היכולת שלנו לפתח גמישות בהתמודדות עם אתגרי החיים.
המסע בעולם הפונדקאות, הוא מסע מרגש ומטלטל באותה נשימה. זה מסע להבאת חיים והרחבת המשפחה ממקום של בחירה אמיתית, השקעה ותכנון. אך עם כל ההתרגשות זה גם מסע שטומן בחובו המון חוסר וודאות, אתגרים וציפייה. כבני אדם אנחנו יצורים שפועלים בצורה הטובה ביותר בתנאים של וודאות, כאשר אנחנו יודעים לחזות מה יהיה מתי יהיה ואיך בדיוק יקרו הדברים. הבעיה מתחילה במצבים שבהם יש חוסר וודאות. מצבים אלו מורידים לנו את רמות הביטחון ומעלים את רמות החרדה.
אם ניזכר לרגע בימים הראשונים של מגפת הקורונה, שעדיין לא ידענו עם מה בדיוק אנחנו מתמודדים, לאן זה הולך, מהי רמת הפגיעה ומתי זה יסתיים. רמות החרדה היו גבוהות מאוד, למרות שסביבנו לא היו אנשים רבים שנדבקו בווירוס. לעומת זאת, בגל השלישי של הקורונה, שבו כמעט כולנו כבר נדבקנו, כבר ידענו עם מה אנחנו מתמודדים ולכן רמות החרדה ירדו ורמות הביטחון עלו. אם מישהו היה בא ואומר לנו בתחילת המגיפה, "יהיו שנתיים לא נעימות, כמעט כולם יחלו, לא ניפגש, לא נטוס, האירועים ההמוניים יתבטלו אבל שנתיים מהיום נחזור לחיים כמו שהכרנו אותם", היינו מתמודדים עם המצב בצורה טובה יותר.
גם במסלול הפונדקאות אף אחד לא באמת יכול להתחייב, כמה זמן ייקח המסע, מה יקרה בדרך ומתי הוא יסתיים. אז השאלה שנשאלת היא איך עדיין שומרים על חוסן וחיוביות בתנאים של חוסר וודאות, איך מגיעים ללידה עם אוויר בריאות ועם כוח לגדל את הילד שכל כך חלמנו עליו.
כיצד מנהלים את המשאבים הנפשיים בצורה הטובה ביותר? מילת המפתח בניהול נכון של המשאב הרגשי היא שליטה, כפי שציינתי אנחנו אוהבים להיות בשליטה, אנחנו אוהבים לדעת, אוהבים וודאות. וטבעי שבמסע כל כך משמעותי, נשאף להיות כמה שיותר בשליטה בתחום, על מנת שנחוש ביטחון ופחות חרדה.
יחד עם זאת ישנה תופעה שחשוב שנכיר והיא נקראת ״פרדוקס השליטה״, מסתבר שכאשר אנחנו מנסים לשלוט על דברים שהם לא בשליטתנו, קורה לנו בדיוק ההיפך, רמות החרדה עולות ורמות הביטחון יורדות.
ביציאה למסע הפונדקאות, יהיו משתנים רבים שהם לא בשליטתנו כמו זמן ההמתנה לתורמת, זמן ההמתנה לפונדקאית, מספר הניסיונות, כמות העוברים שיווצרו בהפרייה, אורח החיים של התורמת ועוד… אם ננסה לשלוט במשתנים הללו, כנראה נקבל את אותן התשובות: צריך סבלנות, עדיין אין תשובה, תיאום ציפיות כזה או אחר שרק יגרמו לתסכול גדול יותר, הרגשת חוסר אונים, חרדה וירידה ברמות הביטחון.
על מנת לנהל בצורה טובה יותר את המשאב הריגשי במסע הפונדקאות, מציעה הפסיכולוגיה החיובית להבין בצורה מושכלת מה בתהליך הפונדקאות הוא בשליטתנו ומה לא בשליטתנו, ולתעל את כל האנרגיה שלנו לאזורים שנמצאים בשליטתנו, כמו מערכות היחסים שלנו, מצב הרוח שלנו ופעילויות שממלאות ומשמחות אותנו.
ברגע שנתעסק כמה שיותר באזורי השליטה שלנו, נצליח להשפיע, נראה התקדמות (יחסים טובים יותר עם בן הזוג, מצב רוח טוב יותר, בריאות טובה יותר) וכך יעלו רמות הביטחון שלנו וירדו רמות החרדה.
ולכן בכל פעם שמשהו בתהליך יטריד אתכם, לפני שאתם ניגשים לטפל בו, תשאלו את עצמכם האם זה בשליטתי או לא. במידה ולא, תיפרדו לשלום מהניסיון לטפל בזה, ותעברו לטפל באזורים שהם תחת שליטתכם. ככל שננהל את המשאב הנפשי בצורה טובה יותר, רמות הרווחה האישית יהיו גבוהות יותר, החוסן יהיה גבוה ונעבור את המסע בצורה טובה יותר, כך גם תוכלו לחסוך אנרגיה לבייבי החדש/ה ואתם תדרשו לה, תאמינו לי. פסיכולוגיה חיובית וחוסן נפשי קשורים בקשר הדדי חזק. פיתוח תכונות חיוביות באמצעות גישות של פסיכולוגיה חיובית יכול לחזק את החוסן הנפשי, לאפשר לאנשים להתמודד עם קשיים בצורה יעילה יותר ולפתח תכונות חיוביות בקלות רבה יותר. בהצלחה!
