הפונדקאות בישראל חווה עלייה דרמטית בפופולריות בשנים האחרונות והמומחים צופים כי המספרים יוכפלו ואף ישולשו בשנים הקרובות.
נכון להיום, ישראל היא אחת המדינות הראשונות בעולם שחוקקה חוק פונדקאות מקיף, הדוק ומפורט,
מבוסס על רגולציה קפדנית וקריטריונים ברורים וגישה אחראית לתהליך. החוק מגדיר את הזכויות והחובות של כל המעורבים בתהליך וכפוף לפיקוח הרשויות הרלוונטיות, לרבות משרד הבריאות.
בניגוד למדינות אחרות, בישראל הפונדקאות היא יוצאת דופן. המודל הישראלי ייחודי ופורץ דרך, מאד בולט בנוף הבינלאומי ומהווה השראה למדינות אחרות בעולם, המחפשות פתרונות יצירתיים ונוחים לאי פוריות. הפונדקאות בישראל משלבת היבטים רגשיים, חברתיים, אתיים וחוקיים, ומעבר לפיצוי הכספי, המותר על פי חוק, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על החלטתן של נשים להיות פונדקאיות ועל משמעות התהליך עבורן ועבור ההורים המיועדים. האופי האלטרואיסטי של הפונדקאות בישראל מסייע למנוע את תופעת הסחר בתינוקות ומעודד פונדקאיות להרות עבור זוג אחר, מתוך רצון אמיתי לעזור ופחות בשל התמורה הכספית.
חוקיות והסדרה משפטית:
בישראל הפונדקאות מוסדרת על פי חוק נשיאת עוברים (1996). החוק מגדיר תנאים ומגבלות ברורים לגבי מי רשאי להיעזר בשירותי פונדקאית ומי רשאית להיות פונדקאית. החוק הישראלי מעניק מערך הגנה משפטי לפונדקאית ולהורים המיועדים, עם זכויות מוגדרות בחוק הכוללות שקיפות מלאה, תמיכה רפואית, פסיכולוגית, נפשית וכלכלית לאורך כל התהליך.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם המקפידה לפני כל הליך פונדקאות לקיים ועדה הבוחנת את כל הקריטריונים לעומק. הוועדה הממשלתית בישראל מבצעת בדיקה קפדנית של כל הסכם ומוודאת שהוא עומד בדרישות החוק. מדובר בהסכם מפורט בין הפונדקאית להורים המיועדים, המבטיח את זכויותיהם של כל המעורבים בתהליך ומסדיר את ההיבטים המשפטיים והרפואיים. בחו"ל, בכל מדינה חוקים משלה והחוזה המשפטי נקבע על פי החוקים המקומיים. יש גם מדינות שהפונדקאות אינה מוסדרת ומותרת רק במקרים מסוימים.
אופי הפונדקאות
בישראל מספר הפונדקאיות מוגבל ומפוקח. בעוד שבמדינות מסוימות הפונדקאות הפכה לתעשייה, בישראל היא נתפסת גם כמעשה של נתינה. בנוסף, קיימת הגבלה על סכום הפיצוי הכספי המוענק לפונדקאית, על מנת שלא יהיה סחר-מכר וגם לוודא שהנשים המעוניינות בתהליך באמת רוצות ומסוגלות לעבור אותו.
ההבדל הזה משקף את ההקשר החברתי, הערכי ואת הגישות השונות לפונדקאות בישראל, הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית. הפונדקאות בישראל נקראת אלטרואיסטית משום שבניגוד לארה"ב למשל, שם הפונדקאות מסחרית ונחשבת כהכנסה נוספת עבור הפונדקאית, בישראל הפונדקאות היא הרבה יותר מפיצוי כספי. מדובר במסע של נתינה, יצירת קשר עמוק והגשמת חלום והכל תחת מסגרת חוקית ברורה.
הפונדקאית בישראל מקבלת פיצוי נאה עבור שירותיה והחזר עבור כל הוצאותיה בהליך הפונדקאות. פיצוי זה הוא בנוסף לתשלומים האחרים, שבהם נושאים ההורים המיועדים במסגרת ההליך כגון: תשלומים לעורך דין, פסיכולוג, רופאים, חברת הביטוח וכיו"ב. בנוסף, הפיצוי נקבע על פי מספר גורמים כמו מספר ההפריות, מספר העוברים, סוג הלידה והאם נדרשו טיפולים רפואיים נוספים.
הפונדקאות בישראל היא בעיקר עדות מרגשת לסולידריות נשית שממשיכה להעמיק לפעמים גם לאחר הלידה. כאשר אישה אחת חווה את הקושי להביא ילד לעולם ואישה אחרת בוחרת להעניק לה את מתנת ההיריון, נוצר קשר מיוחד ובלתי נשכח. מדובר במסע משותף של נתינה והגשמת חלום, וההחלטה להיות פונדקאית בישראל נובעת בעיקר מהסיבות האלה ופחות בשל התגמול הכספי.
רבות מהפונדקאיות בישראל מעוניינות להתנדב לתהליך מתוך רצון עז לעזור לזוגות אחרים להקים משפחה. בנוסף לפיצוי הכספי, הן זכאיות לקבלת דמי לידה וחופשת לידה הקבועים בחוק, על אף שאינן שומרות את התינוק לאחר הלידה. זהו יתרון גדול שמאפשר לפונדקאית להחלים מהתהליך, לקבל פיצוי כספי בתקופת ההחלמה ולשמור על מקום עבודתה.
פרופיל הפונדקאית
בישראל יש הגבלות, לא כל אישה יכולה לשמש כפונדקאית וההליך כולו נמצא תחת פיקוח קפדני.
בחו"ל במקומות רבים, ההגבלות מעטות יותר ולכן יש זמינות רחבה יותר של פונדקאיות והתהליך מהיר וגמיש יותר. רוב הפונדקאיות הישראליות בולטות ברוח נדיבה המעניקה תקווה למשפחות רבות ומשקפות ערכים של נתינה, חמלה וסולידריות חברתית.
הפונדקאיות הישראליות הן בעיקר נשים נשואות ומשכילות, המתגוררות בקהילות קטנות כמו קיבוצים (72.6%) וכמעט מחצית מהן מהמגזר הדתי. בניגוד לדעה הרווחת במקומות מסוימים בעולם, שפונדקאיות הן נשים חלשות שעוברות את התהליך במטרה לקבל הכנסה כספית נוספת, הפונדקאיות בישראל לעומת זאת,
הן נשים עצמאיות וחזקות שרואות את מסע הפונדקאות בעיקר כשליחות מתוך רצון לתרום למען האחר.
תמיכה וליווי
בישראל כל הליך הפונדקאות מתחילתו ועד סופו, מלווה בפיקוח רפואי ומשפטי צמוד ויש תמיכה רבה לפונדקאית ולהורים המיועדים. בחו"ל ישנם מקרים שבהם התמיכה פחות נרחבת או משתנה בהתאם למדינה ולסוכנות המטפלת.
עבור הפונדקאיות בישראל מדובר בהרבה יותר מהליך רפואי. קיימות קהילות מיוחדות לפונדקאיות התומכות זו בזו במהלך המסע, והקשר היפה שנוצר בין הפונדקאיות וההורים המיועדים הוא מקור לתמיכה, חיזוק והשראה. קהילת הפונדקאיות בישראל גם פועלות לקידום זכויותיהן של הפונדקאיות בישראל, מתוך הבנה כי מדובר בתהליך מורכב וארוך.
קבוצות התמיכה יוצרות מרחב בטוח לשיתוף, למידה הדדית ומעקב אחר התפתחויות בתחום. בקבוצות התמיכה קיימות קהילות תומכות ומכילות, שבה כל פונדקאית יכולה לשתף בחוויותיה, קשייה ושמחותיה. באמצעות חלוקת ידע, ניסיון ותמיכה רגשית, הנשים מסייעות זו לזו להתמודד עם האתגרים הכרוכים בתהליך ויחד, הן מחזקות זו את זו, מקדמות את מעמדן של הפונדקאיות בחברה ופועלות לשיפור התנאים עבור הפונדקאיות בישראל.
על פי החוק בישראל, הן ההורים המיועדים והן הפונדקאית חייבים להיות תושבי ישראל. דרישה זו מאפשרת מעקב רפואי צמוד והקלה על תהליך הפונדקאות. היותם תושבי ישראל מאפשרת להורים המיועדים ולפונדקאית ליצור קשר הדוק ולעבור את התהליך באופן נוח ורצוף והחיבור הגיאוגרפי בין ההורים המיועדים לפונדקאית מעודד בניית מערכת יחסים תומכת ומסייע להעברת חוויה חיובית עבור כולם.
הבדלים אלה משקפים את הגישות המשפטיות, התרבותיות והמוסריות השונות לפונדקאות ברחבי העולם ואת הייחודיות הקיימת בהליך פונדקאות בישראל.
